Vayedaber

Simple Havroutah

Makoth

Daf 3b

וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ''לֹא יִגֹּשׂ'', סוֹף אָתֵי לִידֵי ''לֹא יִגֹּשׂ''.

Traduction

And even though now, during the Sabbatical Year, we do not yet read concerning his loan the prohibition: ''He shall not exact it of his neighbor and his brother, because the Lord’s release has been proclaimed'' (Deuteronomy 15:2), as the time for repayment has not yet arrived, ultimately, when the time for repayment arrives, he will come to a situation where the prohibition ''He shall not exact it'' applies. Therefore, like all other debts it is abrogated by the Sabbatical Year.

Rachi non traduit

ואע''ג דהשתא. בשביעית לא קרינא ביה לא יגוש שהרי אם בא לנגשו בלא שביעית נמי אינו יכול לא אמרי' כיון דלא קרינן ביה לא יגוש לא קרינן ביה שמוט דסוף אתי לידי לא יגוש והכי משתמע ביה קרא לא יגוש בזמנו את רעהו כי קרא שמטה קודם לכן:

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ – כּוּלְּהוּ נָמֵי בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ!

Traduction

Rav Kahana raises an objection from the mishna: Rather, the court estimates how much money a person would be willing to give so that he would keep a loan of one thousand dinars in his possession, and one calculates the difference between that sum in a situation where he would be required to give the money back from now until thirty days have passed, and that same sum in a situation where he would be required to give the money back from now until ten years have passed. And if you say that the Sabbatical Year abrogates a ten-year loan, the conspiring witnesses need to pay the borrower the entire sum of the loan as well, as their testimony sought to render the borrower liable to pay a debt that by right should be entirely forgiven.

אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין. דִּתְנַן: הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִין – אֵין מַשְׁמִיטִין.

Traduction

Rava said: What are we dealing with here in our mishna? We are dealing with debts that are not abrogated with the passing of the Sabbatical Year, e.g., in the case of one who lends money on the basis of collateral, or in the case of one who transfers his promissory notes to the court for collection. As we learned in a mishna (Shevi’it 10:2): In the cases of one who lends money on the basis of collateral and one who transfers his promissory notes to the court for collection, the Sabbatical Year does not abrogate those loans. In those cases, the debt would not have been forgiven during the Sabbatical Year. Therefore, the conspiring witnesses are not liable to pay the entire sum.

Rachi non traduit

מוסר שטרותיו לב''ד. הוא פרוזבול שהתקין הלל שכתוב בו מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה:

אין משמיטין. דלא קרינן ביה לא יגוש שהרי אינו תובע כלום:

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים – אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי לִידֵי ''לָא יִגֹּשׂ'', הַשְׁתָּא מִיהָא לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ''לָא יִגֹּשׂ''.

Traduction

There are those who state another version of this discussion: Rav Yehuda says that Shmuel says: In the case of one who lends money to another for a period of ten years, the Sabbatical Year does not abrogate the debt. And even though when the time for repayment arrives he will come to a situation where the prohibition ''He shall not exact it'' applies, now, in any event, during the Sabbatical Year we do not yet read the prohibition of ''He shall not exact it'' concerning his loan.

Tossefoth non traduit

איכא דאמרי המלוה חבירו (בשטר) לעשר שנים אין שביעית משמטתו. אומר ר''ת דהלכה כלישנא בתרא דה''נ מתני' מסייע ליה וקשיא ללישנא קמא ובאזהרות הגיה ר''ת. זמן עשר (כסף) כי ילונו ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו:

אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְּיָדוֹ, בֵּין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵין לִיתֵּן מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ – כּוּלְּהוּ נָמֵי בָּעוּ שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ.

Traduction

Rav Kahana says: We learn this ruling in the mishna as well: The court estimates how much money a person would be willing to give so that a loan of one thousand dinars will be in his possession, and one calculates the difference between that sum in a situation where he would be required to give the money back from now until thirty days have passed, and that sum in a situation where he would be required to give the money back from now until ten years have passed. And if you say that the Sabbatical Year abrogates a ten-year loan, then the conspiring witnesses should pay the borrower the entire sum of the loan as well, as their testimony sought to render the borrower liable to pay a debt that by right should be entirely forgiven. The fact that they are not required to pay the entire sum proves that a ten-year loan is not abrogated by the Sabbatical Year.

אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וּבְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין, דִּתְנַן: הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִין – אֵין מַשְׁמִיטִין.

Traduction

Rava said: No proof may be cited from there, as what are we dealing with here in our mishna? We are dealing with debts that are not abrogated with the passing of the Sabbatical Year, e.g., in the case of one who lends money on the basis of collateral, or in the case of one who transfers his promissory notes to the court for collection. As we learned in a mishna (Shevi’it 10:2): In the cases of one who lends money on the basis of collateral and one who transfers his promissory notes to the court for collection, the Sabbatical Year does not abrogate those loans. In those cases, the debt would not have been forgiven during the Sabbatical Year. Therefore, the conspiring witnesses are not liable to pay the entire sum.

Tossefoth non traduit

המוסר שטרותיו לב''ד. פירש הקונט' דהיינו פרוזבול ולא נראה דהא במסכת שביעית (פ''י מ''ב) תני המוסר שטרותיו לב''ד והדר קתני פרוזבול אינו משמט אלמא תרי מילי נינהו לכך נראה דתרי מילי נינהו ומוסר שטרותיו לב''ד מדאורייתא אינו משמט:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי שְׁבִיעִית'' – שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. לֵימָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל: מַתְנֶה עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – תְּנָאוֹ בָּטֵל?

Traduction

§ And Rav Yehuda says that Shmuel says with regard to abrogation of debts: In the case of one who says to another the stipulation: I am lending you money on the condition that the Sabbatical Year will not abrogate my debt, even if the borrower agrees to that stipulation, the Sabbatical Year abrogates the debt. The Gemara suggests: Let us say that Shmuel holds that the lender who proposed that stipulation is one who stipulates counter to that which is written in the Torah, and in the case of anyone who stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is voided.

וְהָא אִיתְּמַר, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ''עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה'', רַב אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה, וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה.

Traduction

The Gemara asks: But wasn’t it stated that there is a dispute between Rav and Shmuel concerning this matter? In the case of one who says to another the stipulation: I am selling you this item on the condition that you have no claim of exploitation against me if I charge you more than the item is worth, Rav says: The buyer has a claim of exploitation against him, as one cannot stipulate to waive the halakha of exploitation. And Shmuel says: He has no claim of exploitation against him. Apparently, according to Shmuel, one may stipulate to waive a Torah law in monetary matters, as it is tantamount to waiving his rights to money due him and it is not in effect counter to that which is written in the Torah.

Tossefoth non traduit

ושמואל אומר אין לו עליו אונאה. וא''ת מי דמי הכא השביעית ודאי עקר אבל התם מי יימר דעקר כדאמרי' בהזהב (ב''מ דף נא:) [שמא לא יהא בו אונאה] וי''ל דה''נ מי יימר דעקר שמא יפרע לו קודם:

הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, ''עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה'' – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. ''עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה'' – הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ אוֹנָאָה.

Traduction

The Gemara answers: Wasn’t it stated with regard to that halakha that Rav Anan said: It was explained to me personally by Shmuel himself that the matter depends on the formulation of the stipulation. If the seller stipulates: On the condition that you have no claim of exploitation against me, then the buyer has no claim of exploitation against him, as it is as though he is waiving his right to money due him. But if the seller stipulates: On the condition that there is no prohibition of exploitation in this transaction, there is a prohibition of exploitation in that transaction.

Rachi non traduit

לדידי מיפרשא לי כו' אין לו עליו אונאה. שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים ואם אמר לו ע''מ שאין בו אונאה אין זה מתנה שימחול לו אונאתו אלא הוא התנה עמו שאינו אונהו במכר זה והרי אנו רואים שיש בו אונאה ובהאי מודה שמואל דיש לו עליו אונאה ה''נ אם אמר לו. לוה הלוני על מנת שלא תשמטני אתה בשביעית תנאי הוא זה ואע''פ שהתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים אבל אם אמר לו על מנת שלא תשמטני שביעית השביעית אינה מסורה בידו להתנות שלא תהא השביעית משמטת לפיכך אין כאן תנאי:

Tossefoth non traduit

על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה. פי' הקונטרס על מנת כו' כלומר אני מבטיחך מאונאה שאין בו והרי יש בו אונאה דהויא מקח טעות שכחש ולא נראה דהיכי מדמה ה''נ על מנת שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת והתם לא שייך טעמא דמקח טעות ולכך פי' רשב''ם ע''מ שאין בו אונאה משמע שלא יחול איסור לאו דלא תונו על המקח וע''כ הוא חל שאין יכול לבטל מאותה אונאה ע''מ שאין לך עלי אונאה כלומר שלא תתבע לי האונאה אלא תמחול לי תנאו קיים וה''נ על מנת שלא תשמט שביעית כלומר שלא יחול איסור שביעית אם אקח ממך אחר השמטה שביעית משמטתו והשתא ניחא שהן שוין:

הָכָא נָמֵי, ''עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי בַּשְּׁבִיעִית'' – אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. ''עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֵנִי שְׁבִיעִית'' – שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ.

Traduction

Here too, if the lender stipulated to the borrower: I am lending you money on the condition that you will not abrogate the debt during the Sabbatical Year, the Sabbatical Year does not abrogate his debt, as the borrower is merely waiving money due him. But if he stipulated: On the condition that the Sabbatical Year will not abrogate my debt, the Sabbatical Year abrogates the debt, as that is a stipulation to nullify the halakha of the Sabbatical Year concerning that loan, and one may not stipulate counter to that which is written in the Torah.

תָּנָא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. סְבַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב לְמֵימַר: הָנֵי מִילֵּי בְּמִלְוֶה בִּשְׁטָר, דְּלָא עֲבִד אִינִישׁ דְּטָרַח דְּכָתֵב שְׁטָר בְּצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין, אֲבָל מִלְוֶה עַל פֶּה – לָא. אֲמַר לֵיהּ רַב: הָכִי אָמַר חֲבִיבִי: אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה.

Traduction

§ Apropos the loan discussed in the mishna, the Gemara cites a Sage who taught: One who lends money to another for an unspecified period is not permitted to demand repayment from him less than thirty days after the loan took place. The Gemara comments: Rabba bar bar Ḥana, who was seated before Rav, thought to say: This statement applies only with regard to a loan with a promissory note, as a person does not typically exert himself to write a promissory note for a loan whose duration is less than thirty days. But with regard to a loan by oral agreement, no, it may be for less than thirty days. Rav said to him: This is what my uncle, Rabbi Ḥiyya, said: This halakha applies to both one who lends with a promissory note and one who lends by oral agreement. If one fails to establish a time for repayment of the loan, he may not demand repayment until thirty days have passed since the loan was given.

Rachi non traduit

חביבי. תרגום של דודי רבי חייא אחי אביו היה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה.

Traduction

The Gemara notes: That is also taught in a baraita: One who lends money to another for an unspecified period is not permitted to demand repayment from him less than thirty days after the loan took place, and that is the case with regard to both one who lends with a promissory note and one who lends by oral agreement.

אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב מַתְנָה: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לָהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא: מְנָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אֶחָד הַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר וְאֶחָד הַמַּלְוֶה עַל פֶּה?

Traduction

The Gemara relates: Shmuel said to Rav Mattana: You shall not sit on your feet until you have explained this halakha; explain it immediately. From where is this matter that the Sages stated derived: One who lends money to another for an unspecified period is not permitted to demand repayment from him less than thirty days after the loan took place, and that is the case with regard to both one who lends with a promissory note and one who lends by oral agreement?

אֲמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב ''קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה'', מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ''קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע'', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה''? לוֹמַר לָךְ: [יֵשׁ] שְׁמִטָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא כָּזוֹ, וְאֵיזוֹ – זוֹ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. דְּאָמַר מָר: שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה.

Traduction

Rav Mattana said to him that it is derived from a verse, as it is written: ''The seventh year, the Sabbatical Year, approaches'' (Deuteronomy 15:9). The question arises: From the fact that it is stated: ''The seventh year…approaches,'' don’t I know that it is the Sabbatical Year? Rather, why must the verse state: ''The Sabbatical Year''? It is to tell you that there is another period that is like the Sabbatical Year; and which period is it? It is the period in the case of one who lends money to another for an unspecified period, who is not permitted to demand repayment from him less than thirty days after the loan took place. During that period, as during the Sabbatical Year, one may not exact payment for his loan. In what sense can that period be characterized as a year? It is as the Master said: Thirty days in a year are considered a year.

Rachi non traduit

שהוא כזו. שקרויה שנה:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַפּוֹתֵחַ בֵּית הַצַּוָּאר בְּשַׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקֵיף לָהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי מָה בֵּין זֶה לִמְגוּפַת חָבִית? אֲמַר לֵיהּ: זֶה חִבּוּר, וְזֶה אֵינוֹ חִבּוּר.

Traduction

§ And Rav Yehuda says that Rav says: One who unwittingly opens a new neck opening in a shirt on Shabbat by cutting through the fabric and threads that kept it closed is liable to bring a sin-offering. By creating the opening he renders the shirt fit to wear, thereby fashioning a utensil on Shabbat. Rav Kahana objects to this: And what is the difference between this and the stopper of a wine barrel, which the Sages permitted piercing on Shabbat in order to serve wine to guests? There too, by piercing the stopper he fashions a utensil. Rava said to him: The cases are not comparable: In this case, that of the neck opening of a shirt, the material closing the neck hole is considered a connecting element, i.e., it is an organic part of the weave of the fabric; and in that case, that of the stopper of the barrel, the stopper is not considered a connecting element, as its purpose is to be removed from the barrel.

Rachi non traduit

הפותח בית הצואר. שעשה פה לחלוק חדש:

חייב. שתיקן כלי האי דנקט לה הכא משום דאמר רב יהודה לעיל המלוה את חברו לעשר שנים כו' ואותביה רב כהנא נקט נמי לכולהו הנך מילי דשמעתין דאמרינהו רב יהודה ואותביה רב כהנא:

וכי מה בין זה למגופת החבית. דאמרינן בפרק חבית שנשברה (שבת דף קמו.) דמתיז ראשה בשבת בסייף לפתוח את החבית:

זה. דבית הצואר היה חיבור הלכך פתח תיקון חדש הוא זה אבל המגופה אע''פ שהיא טוחה על פי החבית בטיט אין זה חיבור והוה לה כפתוחה ועומדת: חסר קורטוב לא גרסינן ברב יהודה:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב שֶׁל יַיִן, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ. מַתְקֵיף לָהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי מָה בֵּין זֶה לְמֵי צֶבַע? דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵי צֶבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָתָם ''מַיָּא דְצִבְעָא'' מִקְּרֵי, הָכָא ''חַמְרָא מְזִיגָא'' מִקְּרֵי.

Traduction

§ And Rav Yehuda says that Rav says: In the case of three log of drawn water into which one sixty-fourth of a log [kortov] of wine fell, and the color of the water is like the color of wine, and that liquid fell into a ritual bath containing less than forty se’a, although the Sages ruled that three log of drawn water invalidate a ritual bath, in this case the liquid does not invalidate it, because the halakhic status of the liquid that fell into the ritual bath is that of wine, and wine does not invalidate a ritual bath. Rav Kahana objects to this: And what is the difference between this case of water into which wine fell and the case of dye water, as we learned in a mishna (Mikvaot 7:3): Rabbi Yosei says: Dye water in the amount of three log invalidates a ritual bath? The wine, like the dye, colors the water. Rava said to him: The difference is that there the mixture is called dye water, where the water maintains the status of water; here it is called diluted wine.

Rachi non traduit

לא פסלוהו. זיל בתר חזותא ויין אינו פוסל את המקוה ופסול מקוה במים שאובין מדרבנן הוא:

וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הוֹרִידוּ אֶת הַמִּקְוֶה! אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, הָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם

Traduction

The Gemara asks with regard to Rav’s statement: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach that three log of water into which a kortov of wine fell reduce the ritual bath into a state where it is no longer valid? Rava said that this baraita is not difficult, as this statement of Rav is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, and that baraita taught by Rabbi Ḥiyya is in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Yoḥanan ben Nuri. As we learned in a mishna (Mikvaot 7:5): In a case where there are three log of drawn water

Rachi non traduit

והתני ר' חייא. שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה:

הורידו את המקוה. מהכשרו לפסול:

הא ר' יוחנן בן נורי. רב כרבי יוחנן בן נורי דאזיל בתר חזותא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source